תפיסת הבטחון הלאומי של ישראל

הספר מוגדר ע"י מבקרים כספר המקיף ביותר שנכתב עד היום אודות הבטחון הלאומי של ישראל.
הספר משלב בחינה מקיפה וממצה של האתגרים הצבאיים, המדיניים, הדמוגרפיים והחברתיים העומדים בפני ישראל, יחד עם מגוון המענים שגיבשה. כל זאת, במטרה להציג, לראשונה מאז קום המדינה, מצע פומבי סדור, מקיף ומנומק לתפיסת בטחון לאומי ישראלית.
הספר המקורי יצא באנגלית בהוצאת אוקספורד.

הספר מציג שלוש תיזות עיקריות:

• חלו שנויים מרחיקי לכת בשלשה יסודות של הבטחון הלאומי – בסביבה האסטרטגית הישראלית, באופי האיומים שישראל ניצבת מולם, וכן באופי החברה הישראלית – ומשחלו שנויים בכל אחד ממרכיבים אלה, לא כל שכן בשלשתם, מתחייב שנוי עמוק בתפיסת הבטחון הלאומי.
• ישראל מעולם לא היתה חזקה ובטוחה יותר בטחונית, למרות המשך קיומם של איומים צבאיים ומדיניים משמעותיים. משום כך, ישראל נהנית מחלון הזדמנויות להתוויית עתידה כמדינה וחברה.
• בתנאים אלה, על ישראל לנהל היום מדיניות ארוכת טווח, המבוססת על "סבלנות אסטרטגית", המתאימה למדינה מבוססת שעתידה מובטח, תוך מתן משקל רב מבעבר לריסון והבלגה, הגנה ודיפלומטיה, תוך שימור העליונות הצבאית והיכולות האסטרטגיות לעת הצורך.

בין הסוגיות הנבחנות (רשימה חלקית): האם ישראל באמת יכולה למנוע מאיראן להתגרען ולהרחיב השפעתה בזירה; האם מדיניות "העמימות הגרעינית" "ודוקטרינת בגין", לסיכול איומי הגרעין, מיצו עצמן; מדוע צה"ל אינו מצליח להרתיע ולהכריע בעידן העימותים האסימטריים; האם יש לצה"ל מענה התקפי אפקטיבי נגד איומי הרקטות והטילים ואם לא, האם לא חיוני לתעדף את ההתגוננות ולפרוס מערך הגנה לאומי; האם ישראל כלל יכולה להתקיים כיום ללא ארה"ב וכיצד ניתן לבצר את היחסים לטווח הארוך, נוכח המגמות השליליות הצפויות בהם; האיום הדמוגרפי על עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכן האיום הדמוגרפי הפנימי; החוסן החברתי והקונצנזוס הלאומי בענייני בטחון.